איגוד לשכות המסחר מחריף את המאבק בהעלאת מס הארנונה, ומצביע על הרשויות המקומיות אשר אינן פועלות בדרך מספקת להגשים את תכלית החקיקה והנחיות משרד הפנים בעניין יידוע התושבים והעסקים בדבר כוונתן להגיש בקשה לאישור חריג.
כיום יש הוראות ספציפיות לרשויות המקומיות לפרסום הבקשות לאישורים חריגים המוגשות למשרד הפנים:
• על פי חוק ההסדרים במשק המדינה, תשנ"ג 1992 : "רשות מקומית רשאית להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור ברישה, ובלבד שקיבלה לכך אישור השרים; ושלחה, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, לכל מחזיק בנכס שבשלו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לאמור…. בהודעה יצוין כי מועצת הרשות המקומית החליטה על שינוי סיווג או תת-סיווג, על העלאה או הפחתה, של סכום הארנונה הכללית, לפי העניין, וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור".
• כמו כן על פי נוהלי משרד הפנים: "לפני העברת הבקשה למשרד הפנים נדרשת הרשות המקומית להודיע לכל נישום באופן אישי בדבר כוונתה להגיש בקשה מעין זו."
באיגוד לשכות המסחר דורשים כי הרשות המקומית תדאג כי כל תושבי הרשות יהיו מודעים לכוונה לבקש העלאה חריגה בכל דרך אפקטיבית, כמו באתר האינטרנט ובעיתונים את כל פרטי הבקשה לאישור חריג, כמו כן דורשים כי הבקשות יפורסמו באתר משרד הפנים עם הגשתן.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "אמצעי הפרסום כיום אינם מספקים. הפרסומים נעשים באופן שאינו מחלחל למודעות הציבורית. עובדה היא כי רק לאחר פרסומים מודעים של איגוד לשכות המסחר נוצרה מודעות חלקית. ממלאים את החובה באופן פורמלי ובעצם מתחמקים. נשגב מבינתנו מדוע במדינת ישראל של שנת 2019 עדיין נזקקים לבקשות על פי חוק חופש המידע על מנת לחלץ את המידע בדבר הבקשות החריגות במקום שכל רשות מקומית תפרסם באתר האינטרנט שלה ושמשרד הפנים, שמקבל את כל הבקשות במרוכז, יעלה גם הוא את המידע לאתר האינטרנט של המשרד. זהו שירות שחובה על משרד ממשלתי לספק לציבור"
לין ציין כי "אנו מודעים לעובדה שקיימים קווים מנחים להגשת בקשות לאישורים חריגים, אבל אין בהם כדי למנוע את שאיפת הרשויות לקבלת אישורים חריגים. במקום להתייעל, לחסוך ולעשות מאמצים משמעותיים של גבייה, חיסכון, התייעלות, מניעת תשלומים כמו תשלומי פנסיה לא חוקיים, הולכים לפתרון הקל ביותר, העלאת המסים לציבור ולמגזר העסקי, שגם כך נשחק תחת עול ההכבדות, שהארנונה מהווה חלק ניכר הימנו."
"לא מקובל שבמדינת ישראל של שנת 2019 המידע אינו נגיש לציבור הרחב ולעסקים. המידע לא שייך לרשויות המקומיות ולמשרד הפנים. המידע שייך לציבור. מדובר בזלזול בחוק ובניגוד גמור לנורמות של מנהל ציבורי תקין. "
כידוע, מבדיקת איגוד לשכות המסחר, המבוססת על מידע שהתקבל ממשרד הפנים, לא פחות מ- 65 רשויות מקומיות הגישו בשנת 2019 בקשות שהמשמעות הכלכלית המצטברת שלהן היא ייקור מס הארנונה (גם כאשר בחלק מהבקשות נכללות הפחתות), ביניהן ניתן למצוא את רעננה, ראש העין, נשר, רמלה וזיכרון יעקב. שווי ההעלאות עומד על כ- 91.7 מיליון ₪.
מהבדיקה עולה כי סה"כ הוגשו 97 בקשות של העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים. כאשר, שווי הבקשות להפחתות עומד על כ- 19.7 מיליון ₪.
בשל העובדה כי התקיימו בחירות לרשויות המקומיות בחודש אוקטובר 2018, אוחר מועד הגשת הבקשות מחודש יולי 2018 לחודש מרץ 2019 וההחלטה לגביהן ע"י שרי האוצר והפנים צריכה להינתן עד ל- 15 בדצמבר 2019. בפועל האישורים החריגים להעלאות שיינתנו יבואו לידי ביטוי בחשבונות הארנונה שיישלחו לתושבים ולעסקים בשנת 2020.
חשוב עוד לציין שעד החודש הבא אמורות הרשויות המקומיות להגיש את הבקשות החריגות בארנונה לשנת 2020 וגם ההחלטה לגביהן אמורה להתקבל על ידי השרים עד ליום 15/12/2019.
בנוסף בשנת 2020 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.58% (כתוצאה מהנוסחה האוטומטית הקבועה בחוק של חיבור מחצית השינוי במדד השכר במגזר הציבורי ומחצית השינוי במדד יוקר המחיה), שהם כ- 758 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ- 30.1 מיליארד ₪. איגוד לשכות המסחר מנהל מאבק ארוך בנוגע לנטל תשלומי הארנונה תוך התמקדות במגפת ה'אישורים החריגים'. העלאת מס הארנונה בדרך של קבלת אישור חריג חייבת לעמוד בביקורת ציבורית נוקבת. הארנונה היא מס לכל דבר והיא מועלית בהתמדה וללא הרף. היא הפכה לנטל כבד מנשוא ולרכיב משמעותי בהוצאות של כל עסק ועסק. הארנונה לא קשורה לרווח או למחזור של העסק, ובהרבה מקרים מוטלת מחמת אי יעילותן של רשויות מקומיות וחריגות השכר במגזר הציבורי.
